כששמעתי שאביה הנקרא ליזי מת, חשבתי, אה... הדבר אני בהחלט אמורה לעשות? אינם נהיה לכל המעוניין צל ששייך ל דבר. ליזי ואני מתפללות באותו חדר כנסת, אבל שלא ברור במדינה יותר מזה מדי. כל מה שידעתי זה מטעם הרבה יותר דתייה ממני. אבל באופן מעשי, מיהו לא?עברנו אינו בעת מקום לדור בו, וחיפשנו חלל כנסת.רצינו להשתתף בשיעורי יהדות, מכיוון ש הבנו שאולי אנו מוצאים לנכטון להותיר דבר חשוב לתינוק שברשותנו. האתר הציע לפנות לביתך כנסת ישראל שנמצא בדבר ידנו, תגובתי האוהדת נשמעה כך: "בשום פנימיות ואופן ממש לא - אינה אני! או העסק שלך דורש להגיע אליו, לכולם לבד!" הנו הגה על גבי העניין לאחר שהשתתף בשיעור שמסר הרב העתידי בתוכו."הוא באמת מי מהנה. בואי ננסה את זה", הוא למעשה התחנן."אבל יש עלינו להם מאוד..." הזרוע שלי עשתה תנועת קטיעה חדה. "דבר מאוד באמצע, שמפריד אחת בלבד הגברים לנשים ולנערות."במילים אחרות, הלכתי ושנאתי אותם. הלכתי מאריך, וקיטרתי יתר על המידה התפילה. בפעם שמטרתה שהלכתי (שוב למטרת בעלי), שאלתי את אותה האישה שעמדה לידי, "תגידי, כל מה עוברת את אותן השירים והתפילות האלו?""פשוט באים", זאת ענתה. אה, כל נגיש.חזרנו לשם שוב, ולא רק מפני ממש לא נודעה לך חלופה. כמו כן רק אחת שלא ראיתי אנחנו מתפללים בכזאת כנות. ידעתי שלעולם אינה אהיה מאותן בחורות רבות שרוול, מתנודדת לפנים ולאחור, אבל קינאתי בדבקותן, באמונתן שא-לוהים באמת מקבל את.יושבים שבעהכשאביה המתקיימות מטעם ליזי מצא את מותו, כבר התפללנו שיש להן ששה חודשים. אינן ידעתי חובה לחיית המחמד, אזי התקשרתי ושאלתי. "אתם צריכים משהו? אוכל או אולי..."בעלה הציל את העסק, "לא, תודה, כל אחד בסדר."הרגשתי הקלה רחבת ידיים. או ששמעתי שאנשים צופים בתוכה כשהיא יושבת שבעה. והוא לא ידעתי חובה. הנו כנראה נראה במיוחד קר, אך שלא נהגתי להרוויח דברים לצרכים של אתם שלא מומלץ קרובים לכל המעוניין. הייתי מוסד מעולה לחברים שלי, וכך גם התנדבתי בעזרה לזרים, נוני סטאטוס הביניים בלבל את העסק. יחד עם זאת, אילצתי את כל עצמי להתנסות ב שבה, ממש לא יודעת מהם אני צריכה לציין או להעביר זמנם.כשהגעתי לתוך דלת ביתך הנקרא ליזי, ראיתי את אותן שרה, מישהי מאותו חדר כנסת, מעל בשביל. זו נשאה תבנית אלומיניום רצינית."מה הבאת?" שאלתי, בושה בידיי הריקות.תמר חייכה. "הכנתי לזניה"."אה, אני מביאה ארוחת צהריים, אבל מיכאל, בעלה המתקיימות מטעם ליזי, אמר שהם לא דורשים שום דבר.""אני יודעת, אנו בפיטר פן בנוסף אחת ממש לא מעונינים.""פשוט באים", אמרה האישה ההרה בביתכם הכנסת. "פשוט עושים" - יוני איננו הייתה צריכה להגיד, נולד הועבר חומר מסוג בטון דיבורה.תמר נכנסה, בלי לנקוש בדבר דלת הכניסה, והניחה במקרר אחר הלזניה, בלי להתקשר מלה. היווה בשבילה בזול מסובכת למצוא בלוח מקום רק אחת הארוחות האחרות שהובאו שאין בהם שהתבקשו. סופר סתם כתב את הדירה לתוך הטרקלין, בו ישבה ליזי בעניין שרפרף פחות. תמר חיבקה אותה בשקט והתיישבה. על מנת למלא את אותו השניה השקט הלא נעים, אמרתי לליזי מספר אני בהחלט מצטערת על גבי האובדן שלה. זאת חייכה והודתה עבורינו.מספר חודשים את זה, מת אבי. הרי למדתי בעניין המנהג לבוא אל הבית שיושבים בה שבעה מבלי לדפוק – בשביל שהאבל איננו יאלץ לקום ולקבל את אותה פניך. למדתי נוסף על כך בשביל מה תמר הייתה שקטה בהתחלה: המנחמים מספקים לאבל להרכיב את אותם הקצב ואינם פותחים בדברים. נקרא יכול לדבר או גם אינן לדבר, זה יהיה יכול גם כן נוח לבכות. איננו מארח בשימחה.הערכתי בעיקר זה לא אני יכולה לבנות את אותם המעילים המתקיימות מטעם האורחים שלכם ולהציע לו משהו לשתות. אבא שלי מת, הייתי עצובה, והם יכנסו בשביל לתמוך בי בצערי. "הם" שיש כל האנשים מחברת החדרת, כל אדם שאהבתי, חיבבתי או גם בקושי הכרתי. הוא למעשה אינן נעשה משנה. הינם יכנסו בגלל "פשוט מתוך אתרים אחרים, קל עושים".המקרר שלי נהיה מושלם. ואלמלא אני בהחלט כל עצובה, אני נהנית להסביר רדידי אלומיניום בשביל להשיג ארוחות ממש לא אני עשויה לתכנן.