ח' בטבת:במסגרת אזור נוסף שלח תלמי מלך מצרים לעשות 72 זקנים מחכמי מדינת ישראל בכדי שיתרגמו רק את התורה ליוונית. משמש הושיב יחד עם זאת בדירות רבים ללא למצוא לדירה את אותם המטרה לשמה הביא הנל, ורק לא לפני שהושיבם לחוד אמר להם לתרגם את אותם התורה.הזה שימש מלווה בסיכון, כיוון נתונים מסויימים נעשה אתר לשנות המונע הבנה מוטעת בפסוקי התורה אם נזק בתלמי, ובאופן פלאי כל הזקנים כיוונו לאותם דגשים ועשו אחר 13 עיבודים בפסוקי התורה.השינויים היו לדוגמא: באתר "ויכל א-לוהים ביממה השביעי תפקידו אשר עשה, וישבות ביום אחד השביעי מכול מלאכתו אותם עשה" תרגמו ל: "ויכל א-לוהים ביממה השישי תפקידו אותם עשה וישבות ביום אחד השביעי" ואחרות, בכדי אינן יובן בטעות שבריאת הטבע נמשכה גם כן ביום אחד השבת.בתום התרגום נקרא בתאריך ח' בטבת, ובכל שעל ידי תרגום הנו הפכה התורה נגישה לאנשים רבים, גויים ויהודים כאחד, חכמות ראו רק את התרגום כמאורע פסול, או שמא למען באיזה אופן שאמרו שירדו לארץ 3 ימי חושך, וגם אמרי יום הוא כעת הנקרא תענית צדיקים (יום במדינה לא כדאי מומלץ לצום, אבל למי שרוצה). סופר סתם מגילת אסתר זוהי שכן התורה אינה אך ורק הטקסט הפנאי, אך מוטל עלינו בתוכה שכבות עמוקים שכנראה לא ניתנים לתרגום, ועל ידי התרגום ממעיטים מהאור והעומק שהיא התורה. ביממה זה חשוב שנשים לב לתורתנו הייחודית שמכל רחבי הבריאה חפצים ללמוד ולהכיר בה, ובא בחשבון לך אחר היכולת להעמיק שבו ולגלות אחר הרבדים הללו שטמונים אותה.* * *ט' בטבת מתוכנן תוך כדי החכמים כעוד זמן שהיא תענית צדיקים.החרטום שעובדה יחד עם זאת נזכרה בשולחן ערוך שלא תוכנן ונבנה מה סיבת מהם, אלא מצוין: "לא ידוע איזו הזאת הצרה שאירע בו". אנו צריכים הסוברים שטעם הצום משמש מפני שביום הינו מצא את מותו עזרא הסופר. עזרא נעשה מנהיג יהודי שעמד בראשם עליית בני העם היהיודי מבבל עם תום 70 שנות גלות, ובראשותו תוכנן ונבנה בית המקדש הבא. הינו היה המנהיג ששייך ל העם ששב למולדתו ותיקן תקנות רבות והסדיר אחר תקופת העם בארצו. באופנים יודעי דבר משמש הושווה למשה רבינו, על כן מוטל עלינו אומרים שתאריך פטירתו הועלם ולא זכה לפרסום כמו למשה שנאמר לגביו "ולא ידאג איש את קבורתו" (לגבי מקום הקבר שלו).אנו צריכים מתבטאים שיום הוא הינו עשויה להאריך הולדת ישו, שכתוצאה ממעשיו הדת הנוצרית הגיחה לארץ. מבריקים הסתירו אחר הסיבה לצום מחשש שהנוצרים ייעלבו ויגיבו בחריפות בנושא כך.* * *י' בטבת הינו אחד מימי הצום השכיחים המתקיימות מטעם יחד עם ארץ ישראל.ביום אחד משמש כבר החל מ המצור שהיא נבוכדנצר מלך בבל בעניין ירושלים, מצור שנמשך יותר מזה משנה, או לחילופין שבסיומו הצליחו הבבלים להבקיע את אותה חומות פריז, ובתשעה באב החריבו את אותם אזור המקדש.עת נקרא במצב כעת תענית והוא הצום היחידי שצמים שבו אף כשחל ביום אחד שישי (יש צומות שכשחלים ביום אחד הוא מועתקים עבור יום אחר). הרעיון המרכזי שעומד בבסיס עת נולד הנו, שיש לשים לב לתחילה השייך ביצוע. גם שמן הסתם ביום אחד הינו מה שקורה בירושלים שלא נקרא חמור בכל, ומסתבר שהיו ימים גרועים יותר מזה, ביממה הוא הונע ההעברה שהיא נפילת ירושלים ותחילת הגלות. ביום משמש חשוב לשים לב לדברים שלעיתים נראים נמוכים, אך מספר אחד לתוצאה רבה יותר מכך. גם לתחום המוצלח, מזמן לזמן הזדמנות שובב טומן בחובו אפקט גדולות.עת הנו אפילו מוכן בדרך של הרבנות של העיר כ"יום הקדיש הכללי", עת אחסון לחללי השואה שתאריך פטירתם אינו ידוע.בתמונה: איור השייך נבוכדנצר.